it-I Noo - ימי העריסה

	נתחיל מההתחלה, ונפתח בציטוט: "זה התחיל בשני הורים, עליזים וצעירים, שהולידו בשבילי את המשפחה שלי. וכיש לי מסיבה, רק הביטו מי שבא, רק הביטו מי שבא	בתמונה תוכלו לראות את אבי, משמאל, ואת אימי - מימין
גיל: אין במשפחה: 2	אבא - בא, סבא - בא" וכו' וכו' וכו'. אני מתאר לעצמי שרוב המשפחה הייתה שם. פשוט הם היו אז צעירים. חבל שלא באתי, פשוט שמעתי שהיה ממש שמח	בתמונה הזאת רואים מימין לשמאל: סבי - אבא של אבא שלי, את עורך החופה (אין לי מושג מי) את אבא שלי, ואת סבי - אבא של אמא שלי
	זמן קצר טרם הולדתי, פרצה מלחמת שלום הגליל, ואבא שלי לחם שם. מתוקף היותו חייל - כשנולד לו הבן הבכור, הוא ידע זאת מאוחר מידי, ורק כשהייתי כבר מבוגר (בן שלושה ימים), הוא גילה שיש לו בן. האיחוד היה מרגש	בתמונה רואים אנשים על טנק, בזמן מלחמת של"ג. רחוק רחוק באופק, אפשר לראות אותי (ואם לא רואים - זה בגלל שאני קטן)
גיל: 0 במשפחה: 3 מגורים: ירושלים	מאותו הרגע - התחילו החובות שלי, ובגלל שהייתי הבכור - היו הורי מוכרחים לפדות אותי חזרה מידי הכהן. ברוך ה' הכל הסתדר, ובחימשה סלעים קנו הורי את זכויותיהם עלי	בתמונה ניתן לראות ילד חמוד, שהוא הבן של הורי, אבל לא אחי. כשהוא מפהק - כולם שמחים
	מאז ומתמיד היה לי חוש הומר מפותח, ודאגתי לבידורים בשטח. אני חושב שזה הגיע מזה שכשהייתי ילד קטן - לפי התמונה הזאת, ואם זכרוני אינו מטעני, תמיד היה חיוך רחב נסוך על פני	הפרצוף שבתמונה שייך לי, וכמוהו גם הבובה שלידו. אל תגידו שאני לא חתיך, תיכף תראו עוד
גיל: 1 במשפחה: 3 מגורים: ירושלים	עברה שנה, וחווש ההומור שלי רק התפתח. אני חושב שהתמונות מדברות בעד עצמן	חסר למי שחושב לעצמו: אני לא מבין מה מצחיק פה! ילד שם קופסה על הראש...
	והנה גדל העלם, והתחיל להצטלם בפספורטים, על רקע המתקנים שבגנו	בצעירותי לא הבנתי מה משמעות המושג "צ'יז"
גיל: 2 במשפחה: 3 מגורים: ירושלים	בתמונה הזאת רק רציתי להסיב את תשומת לבכם לפרט שנראה שולי: התבוננו היטב בבובה שתחת ראשי. היא עוד תחזור. מבטיח. ודרך אגב - קוראים לה סמרטוטה, אז נא לכבדה, מובן?	זה לא אומר שאסור לשים לב אלי. שימו לב שלפעמים אני גם ישן.
גיל: 3 במשפחה: 3 מגורים: ירושלים	בשביל להוכיח לספקנים מבינכם שאני גדל, ולא נשארתי תינוק - מצורפת תמונה שמוכיחה שלפחות את שנתי השנייה סיימתי, ושהיום אני, לפחות, בן שלוש	וכשאני חושב על זה שוב - באותה מידה יכולתי לספר לכם שאני בן 30 בתמונה הזאת.
גיל: 3 במשפחה: 4 מגורים: ירושלים	חשבתי שאני המלך. עד שנולד הנסיך, ואז הבנתי שאני יורש העצר. אבל נעזוב את המשפחולוגיה, פתאום פשוט הפכתי לאח הגדול	שימו לב לפרצוף הקטו שבעגלה. זה אח שלי, עידו, ומה שהוא היום נראה קטן - היום הוא כבר גדול.
גיל: 3 במשפחה: 4 מגורים: לונדון	ואז זה נפל עלי: אני טס לאנגליה, במסגרת שליחות של תנועת הנוער "עזרא". אבא ואמא ארגנו, ואני נצמדתי אליהם לטיול הארוך של חיי	מי שמבחין בפרטים יוכל לראות שהתמונה הזאת אינה שלי, נוסע לחו"ל. כי אחרת - איפה אבא ואמא?