Make your own free website on Tripod.com

גיל: 6

במשפחה: 4

מגורים: קרית חינוך מעלות

לונדון לא מחכה לי. עכשיו אני גדול, וכבר הולך הולך לכיתה א' אמיתית - בגיל 6, ואם תשאלו אותי - בעברית זה נשמע יותר טוב. בשובי מחו"ל התגוררתי שנה אחת בקריית החינוך שבמעלות, ולמדתי בנתיב מאיר. לא הישיבה, הביצפר

הבטחתי, ולכן אקיים: שמים לב שסמרטוה (הבובה) חזרה משופינג בחו"ל? ממש לא רואים עליה. בתמונה רואים את הכניסה לבית שלנו במעלות

גיל: 8

במשפחה: 5

מגורים: פתח תקוה

וככל שנוקפות שנים - כך אני מתבגר, אבל הקטנים - תמיד נולדים צעירים. אז הנה עוד צעיר הצטרף למשפחה שלנו, רק שהפעם זאת צעירה, ואליה שמה

הנה תזכורת, ובכיוון השעון: השנה היא תש"נ, והנוכחים הם עידו, בן חמש, אליה, בת אפס, ואני, בן שמונה

גיל: 9

במשפחה: 5

מגורים: פתח תקוה

וכשמתבגרים, פתאום מבינים כל מיני דברים, כמו, למשל, שהלחות בפתח תקוה יכולה להרוג נמלים, וחייבים להתרענן, אז, שוב למשל, אפשר לקפוץ לצפון, כדי לנשום אויר הרים צלול כיין

עצה לחיים: אל תצטלם עם כובע על הראש מול השמש. זה עושה צל הפנים, ואחר-כך פשוט  לא רואים שזה אתה

גיל: 10

במשפחה: 5

מגורים:  פתח תקוה הקרה

הזיכרונות מלונדון שבו והציפו אותנו בחורף 92, כשגילונו שהרבה ברד זה לא שלג, ומה שנראה מרחוק כמזמין בבות שלג עם אף מגזר - התגלה מקרוב כמים קפואים, שלא יועילו לדבר

אבל בכל זאת - אטרקציה הייתה, ואין מה לדבר

כמה שקר בחורף - ככה באביב טוב, והטבע מזמין את רגלינו לצעוד בין רגביו. ומעבר לפיוטים - שימו לב לנוף

 

ואנצל את התמונה הארוכה הזאת, כדי לספר לכם, שפחות או יותר בנקודה זו עברתי דירה מהקומה הרביעית ברח' אונטרמן 10, לקומה העשירית, ומשם, לאחר כמה חודשים, לאיזור חדש בעיר, הדר-גנים שמו, בו אני חי עד היום

וסתכלו מה זה עושה לחיוך שלי

גיל: כמעט 12

במשפחה: 5

מגורים: פתח תקוה

דילגתי שנתיים, והנה אני מסיים את בית הספר היסודי בטקס מרגש, וכך מילאתי את שנתי החמישית בבית-ספר דרכי נעם שבפתח תקוה. יודעי דבר מספרים שזה בית ספר מיוחד. אני בקושי זוכר משהו משם

משמאלי - אחותי, ומימיני מי שכבר שנים מלווה אותי ברשימות הכיתתיות: מוטי, שטרן גם.

גיל: 12

במשפחה: 5

מגורים: פתח תקוה

ואחתום פרק זה של חיי בנימה אופטימית, ובמחווה למסיבת יומולדת שלא אשכח. מסיבת הפתעה שמי שהייתי אצלו שנייה לפני שהגעתי הביתה - הגיע לפני, ובגלל שבמקרה שאלתי מישהו אם עושים לי מסיבת הפתעה, גם בחרתי לעצמי את המתנה, בלי שידעתי: סלסילה מלאה ממתקים, ופתקים עם "בדיחות פנימיות", שעד היום אני שומר

שמות, שמות, מימין לשמאל: איתי, מאיר, נחמן, איתמר, אני, עידו, דובי, אסף ואליה. חבל שלא באתם גם - היה סבבה