גיל: 3

אין פתיחה נאה יותר לתחפושות פורים, מאשר תמונה על רקע רחובות הרובע היהודי בירושלים. אותי, השפן הקטן שבמרכז, מלוות שתיים מבנות דודותיי, בדרכי לבית סבי וסבתי מצד אבי

גיל: 4

בהמשך לדמויות מספרי ילדים התחפשתי לכיפה אדומה. אפשר לזהות על פי צבע הבגדים. בכלל, אני חושב שעכשיו אני כבר מבין מה רוצים ממני, ואם תשוו בין התמונה הזו לחיוך בתמונה הקודמת - תראו שההבדל ברור

גיל: 5

בהשפעת האוירה הלונדונית שהקיפה אותי כאשר גרתי בלונדון, התחפשתי לצבע - קריון בלשון האנגלים, וכך אף רשום על התחפושת

והנה תמונה משפחתית, שצולמה בבית סבי וסבתי מצד אימי. אני במרכז מחופש לרובין הוד, גם היא דמות מספרות הילדים

גיל: 7

אמרתי ספרי ילדים? שימו לב לתחפושת הפינוקיו שמשמאל. הייתי מוסיף עוד פרטים וחידושים - אבל אין מה, זה פשוט פינוקיו

גיל: 8

בשלב זה פורים מתחיל להיות רציני. שימו לב כיצב הפרצוף משתתף בהצגה, ומביע פוזה קשוחה משהו. ממש תאווה לעיינים שכך רואות. אה, את העיקר כמעט ושכחתי - השנה התחפשתי לשודד ים

גיל: 11

היי, ילד, מתי תפסיק להתחפש? אז זהו, אני בשלבי סיום, והתחפושת הזו היא הביטוי לכך: החלטתי שאני לא אתחפש לדבר. סתם, לשים כמה דברים ומה שיצא - יצא.  זה מה שיצא

גיל: 18

דילגתי על הרבה זמן, שבו התחפשתי, או שלא. השנה התחפשתי לפיליפ, וחבר שלי - לטרנס. שתי דמויות שעוד לא נמצאות בספרי ילדים. התחפושת אולי פשוטה, אבל לפחות היו קטעים