גבי שאל שאלה. ברע הנהן. כן? נזדעק גבי. הצעקה הקפיצה את ברע ממקומו. הוא לא ציפה לה - לא לצעקה, ובטח שלא לשאלה. אמנם הוא לא ידע מה הייתה השאלה, אך הוא היה משוכנע כי לא היה מוכן לה. נראה לו כי מוטב היה לו הניד בראשו לשלילה. עתה היה כבר מאוחר מידי. גבי קפץ כתיש שזקנו נתחב אל תוך עינו השמאלית. יש לך ילדים? למה לא אמרת? איפה הם? ברע לא איבד ולו לרגע את עשתונותיו, והניד בראשו לשלילה. גבי לא היה מרוצה מהתשובה החפוזה. "די", הוא קרא במעין אינפוף חורקני. ברע נדם. הוא הצטנף לרגע במחשבותיו, ואז אמר את שהיה לו לומר כבר שנים רבות.
מוטב יהיה אם אומר לך את האמת. ברע נשם נשימה עמוקה, והמשיך:
יש לי ילד, אבל הוא לא פה. הוא אומץ על ידי מפלצת, שכפתה עלי את כוחותיה האפלים, וגרמה לי להאמין שהמעשה שאותו עשיתי הוא המעשה הנכון לעשותו. כוחות האופל החזקים ביותר והמרושעים ביותר השתלטו על נפשי הרגישה וגרמו לי לעשות מעשה נורא.
ברע ידע שהוא מזבל לגבי את המוח, אבל הוא גילה פתאום שממש נחמד לו להמציא סיפורי אימה.
מפלצת ירוקה - לא, אדומה - מצאה את משכנה במוחי, והתערבה בשליטה על רגשותי ומעשי. לא היה לי מה לעשות.
גבי כמעט והתעלף. לא כל יום הוא שומע וידויים כל כך לא אמינים. אז הוא קרא: בולשיט! איט'ס אול בולשיט! קריאה זו גרמה לברע לקפוא, וגבי הבין שאין לו מושג היכן לקבור את עצמו מרוב בושה, ולפיכך ניסה גבי לסייע לו. ברע, שלא רצה לצאת פראייר, חמק-עבר בין ידיו המגלומניות של גבי, ורץ הרחק הרחק. גבי רץ אחריו. לאחר זמן ארוך כאורך הישימון של ריצה בסיבובים החליט גבי להיות מעשי. הוא שלף רובה נ"מ מכיס מכנסיו והזהיר: עצור! עצור או שאני יורה!
הוא ירה. ברע לא נפגע, ורק חיזק את פעמי רגליו. לא! אל תירה עלי, הוא זעק אחוז אימה.
- ומדוע שלא אירה?
- כי ידיד נפש אני לך, הלא כן, ידידי?
- הו, כן. צדקת בני יקירי. אחוס על נשמתך. אחוס גם אחוס.
נשימתם קצרה מרגע לרגע. קשתה עליהם הריצה, קל-וחומר שקשתה עליהם השיחה. עברית לא הייתה הצד החזק שלהם מעולם שם בקוטב, ועתה נדרשו הם לעברית ספרותית בעוד מחצית משניהם מועמדת לצאת להורג.
- האם שומע אני נימת רחמנות בקולך, חברי?
- ודאי וודאי. ארחם ארחמך!
- ובמה תרחם, רעי הנאמן?
- רעי? איזו מין מילה זו רעי? מי זה רעי?
ברע שתק, אך לא הפסיק לרוץ.
- למה אתם מסתובבים? למה אתם מסתובבים כל הזמן?
נגמר טוטלית על גבי וברע. לא היה זה אף אחד משניהם ששאל את השאלה הזו. ברע האט את ריצתו, בדיוק להפך ממה שעשה גבי. ברע הבחין בכך והחליט שאולי בעצם עדיף שגבי יהיה זה שימצא לו היכן לקבור את עצמו. מי היה אותו אדם, או אולי חיה, שתמה מדוע כולם מסתובבים? ודאי ניחשתם.