רעי יצא למרפסת. גם לי יש מרפסת של כזאת בחדר, אבל של רעי הרבה יותר יפה. קירות הבטון החשוף שאצלי בבית, צבועים לבן אצל רעי, אבל זה לא ההבדל. מה שמייד רואים זה שלמרות ששנינו גרים בקומה חמישית באותו הבנין - לרעי יש נוף מהמרפסת. והיה לו שם גם צב.
לי אין חית בבית. פני מספרת שהיא אלרגית לריח שלהם, ובגלל זה אסור להכניס חיות. אני חושב שהיא מפחדת. רעי הוא הילד הכי קטן בבית, וכבר אין לו אחים גדולים שאומרים לו מה מותר ומה אסור.
אני לא אוהב חיות, אז הסתכלנו על הנוף. רעי סימן לי לחכות בשקט, ונכנס לחדרו בהליכה רכה.
הנוף הואר באור אדמומי של זריחה, ורק צלליות הבתים נראו. פה ושם ניתן היה לראות חלון בו נדלק האור או כבה, אבל שום דבר מיוחד לא קרה.
אני חושב שנרדמתי על המעקה, כי פתאום היה כבר אור, ורעש, ומכוניות, ועשן, ורעי נראה קצת עייף פתאום. עוד פעם לא שמעתי את העיתון נזרק. שטפנו פנים במים קרים.
אמרתי תודה וחזרתי הביתה. פני בדיוק יצאה. מה נשמע? איך היה? ישנתם? נדבר אחר כך.
דיברנו אחר כך. אמרתי לה שבסדר וכן ומסתבר שכן. היא צחקה, ופתאום הזכירה לי כמה אמא חסרה בבית, וכמה אבא חסר גם.
רעי לא אוהב לראות אותי עצוב, אז הלכנו ביחד למען. למען יש דוד מאמריקה, אבל דוד אמיתי, כזה שבא כל הזמן ומביא שוקולד ומשחקים. יש למען שני הורים מצחיקים, ושניהם מדברים כמו עולים חדשים. למען אין אחים. הוא אומר שהיו לו, אבל הם כבר לא יהודים. אז אבא ואמא שלו פתאום מפסיקים להיות מצחיקים, אבל שואלים באיזה משחק אנחנו רוצים לשחק.
שיחקנו במשחק מאוד מסובך שצריך לדעת אנגלית בשביל לשחק, אז משפחת פאל מוותרת לנו. שיחקנו כמעט עד הערב, וכל הזמן ישראל, אבא של מען, הפסיד בכוונה, אז הרבצנו לו בצחוק. חזרנו הביתה ביחד, וחשבנו שמען מאוד שקט כשההורים שלו בבית. והם תמיד בבית.
רעי אומר שההורים האמיתיים שלו הם בטח כמו ההורים של מען, אבל הם יותר טובים, ומדברים עליו כל הזמן. לפני שבוע, כשחזרנו ממען, רעי שאל אותי אם יכול להיות שאבא ואמא שלו בכלל לא יודעים עברית. לא עניתי לו, אבל חשבתי שזה מאוד עצוב אם הם לא יוכלו להבין מה הוא יאמר כשהוא יהיה גדול.
רעי ראה שאני עצוב והתחיל לשיר שיר על הבנות. שרנו ביחד וצעקנו, וכל כך צחקנו, עד שממא, ככה רעי קורא לאמא שלו, אמרה שאנחנו משוגעים. רעי לחש בשקט שהיא משוגעת בעצמה, אז היא צחקה ואמרה שהוא חוצפן. אם הייתי אומר לאמא שלי שהיא משוגעת היא הייתה אומרת שזה לא בסדר שהתקשרתי אליה רק בשביל להגיד לה את זה, ושהיא מאוד עסוקה עכשיו.
בבית אני אף פעם לא אגיד לה שהיא משוגעת. אני רואה אותה רק בבוקר, כשהיא מכינה לי סנדוויץ'. פני אומרת לי כל בוקר שזה ממש טוב להורים שלנו החופשה הארוכה הזאת. שינוחו קצת, מגיע להם, היא אומרת.
כשרעי קם הבוקר הוא קצת היסס. הוא עדיין פחד שההורים שלו, ככה הוא ביקש שנקרא להם - כמו אצל כולם, יתעוררו. אבל הם לא התעוררו. רעי הסתכל על השעון. השעון שקיבל מהוריו האמיתיים מקולקל, ופפא, ככה הוא קורא לאבא שלו, תיקן אותו והוסיף לו מחוגים של מיקי מאוס.
רעי ניגש לשולחן הכתיבה שלו, הוציא את המחברת מהמגירה, והמשיך לכתוב, מאיפה שעצר לפני שלושה ימים.
<< הקודם :: המשך >>